שימוש בקלף מיקוח כדי לפתור את המשבר הגיאו-כלכלי האחרון של הודו

המלחמה בין האימפריה והממלכה עסקה בנושאים חשובים וסתמיים כאחד.מלחמות קונבנציונליות נלחמות בעיקר בשטחים שנויים במחלוקת ולעתים בבני זוג גנובים.מערב אסיה מצולקת מסכסוכי נפט וגבולות שנויים במחלוקת.למרות שהמבנים הללו שלאחר מלחמת העולם השנייה היו בשוליים, מערכות המבוססות על כללים גלובליים מאלצות יותר ויותר מדינות לעסוק בלוחמה לא קונבנציונלית.מלחמה גיאו-כלכלית חדשה לא שגרתית הייתה זועפת.כמו כל דבר אחר בעולם המקושר זה, הודו חייבת להיות מעורבת ונאלצת לבחור עמדה, אבל הסכסוך ערער את חשיבותו הקריטית והאסטרטגית.חוזק כלכלי.בהקשר של סכסוך ממושך, חוסר הכנה עלול לפגוע קשות בהודו.
שבבי מוליכים למחצה הופכים קטנים ומורכבים יותר מדי שנה, ומעוררים פעולות איבה בין מעצמות.שבבי סיליקון אלו הם חלק הכרחי מהעולם של היום, שיכול לקדם עבודה, בידור, תקשורת, הגנה לאומית, פיתוח רפואי וכו'.למרבה הצער, מוליכים למחצה הפכו לשדה קרב פרוקסי לסכסוכים מונעי טכנולוגיה בין סין וארצות הברית, כאשר כל מעצמת על מנסה לתפוס דומיננטיות אסטרטגית.כמו הרבה מדינות אומללות אחרות, נראה שהודו נמצאת מתחת לפנסים.
את המדינה הכאוטית של הודו אפשר להמחיש בצורה הטובה ביותר על ידי קלישאה חדשה.כמו כל המשברים הקודמים, הקלישאה החדשה זכתה למונטיזציה בסכסוך המתמשך: מוליכים למחצה הם הנפט החדש.המטאפורה הזו הביאה להודו קול לא נוח.בדיוק כמו הכישלון בתיקון עתודות הנפט האסטרטגיות של המדינה במשך עשרות שנים, גם ממשלת הודו לא הצליחה להקים פלטפורמה ברת קיימא לייצור מוליכים למחצה להודו או להבטיח שרשרת אספקה ​​אסטרטגית של שבבים.בהתחשב בכך שהמדינה מסתמכת על טכנולוגיית מידע (IT) ושירותים נלווים כדי להשיג השפעה גיאו-כלכלית, זה מפתיע.בשני העשורים האחרונים, הודו דנה בתשתית של היצרן, אך לא הושגה התקדמות.
משרד האלקטרוניקה והתעשייה הזמין פעם נוספת את הכוונה להביע את כוונתו "להקים/להרחיב מתקני ייצור פרוסות/מכשירים (fab) של מוליכים למחצה קיימים בהודו או לרכוש מפעלי מוליכים למחצה מחוץ להודו" כדי לחדש את התהליך הזה.אפשרות מעשית נוספת היא לרכוש בתי יציקה קיימים (שרבים מהם נסגרו ברחבי העולם בשנה שעברה, עם שלוש בסין בלבד) ולאחר מכן להעביר את הפלטפורמה להודו;גם אז, זה ייקח לפחות שנתיים עד שלוש שנים כדי להשלים.ניתן לדחוף את הכוחות האטומים לאחור.
במקביל, ההשפעה הכפולה של הגיאופוליטיקה והשיבוש בשרשרת האספקה ​​שנגרמה על ידי המגיפה פגעו בתעשיות שונות בהודו.כך למשל, עקב פגיעה בצנרת אספקת השבבים, הוארך תור המסירה של חברת הרכב.רוב המכוניות המודרניות תלויות במידה רבה בפונקציות הליבה השונות של שבבים ומכשירים אלקטרוניים.אותו הדבר חל על כל מוצר אחר עם ערכת שבבים בתור הליבה.למרות ששבבים ישנים יותר יכולים לנהל פונקציות מסוימות, עבור יישומים קריטיים כמו בינה מלאכותית (AI), רשתות 5G או פלטפורמות הגנה אסטרטגיות, יידרשו פונקציות חדשות מתחת ל-10 ננומטר (ננומטר).נכון לעכשיו, יש רק שלושה יצרנים בעולם שיכולים לייצר 10nm ומטה: Taiwan Semiconductor Manufacturing Company (TSMC), סמסונג מדרום קוריאה ואינטל האמריקאית.ככל שמורכבות התהליך עולה באופן אקספוננציאלי והחשיבות האסטרטגית של שבבים מורכבים (5 ננומטר ו-3 ננומטר) עולה, רק שלוש החברות הללו יכולות לספק מוצרים.ארצות הברית מנסה להכיל את ההתקדמות הטכנולוגית של סין באמצעות סנקציות ומחסומי סחר.יחד עם נטישת הציוד והשבבים הסינים על ידי מדינות ידידותיות וידידותיות, הצינור המתכווץ הזה נלחץ עוד יותר.
בעבר, שני גורמים הפריעו להשקעה במותגים הודיים.ראשית, בניית מותג רקיק תחרותי דורשת כמות גדולה של השקעת הון.לדוגמה, Taiwan Semiconductor Manufacturing Company (TSMC) התחייבה להשקיע 2-2.5 מיליארד דולר כדי לייצר שבבים מתחת ל-10 ננומטר במפעל חדש באריזונה, ארה"ב.שבבים אלו דורשים מכונת ליטוגרפיה מיוחדת שעולה יותר מ-150 מיליון דולר.צבירת כמות כה גדולה של מזומנים מבוססת על הלקוח והביקוש למוצרים מוגמרים.הבעיה השנייה של הודו היא אספקה ​​לא מספקת ובלתי צפויה של תשתיות כמו חשמל, מים ולוגיסטיקה.
ברקע מסתתר גורם נסתר שלישי: חוסר הניבוי של פעולות הממשלה.כמו כל הממשלות הקודמות, גם הממשלה הנוכחית הפגינה אימפולסיביות ועריצות.המשקיעים צריכים וודאות ארוכת טווח במסגרת המדיניות.אבל זה לא אומר שהממשלה חסרת תועלת.הן לסין והן לארצות הברית יש חשיבות אסטרטגית למוליכים למחצה.ההחלטה של ​​TSMC להשקיע באריזונה נבעה על ידי ממשלת ארה"ב בנוסף להתערבות של ממשלת סין הידועה במגזר ה-IT במדינה.הדמוקרט הוותיק צ'אק שומר (צ'אק שומר) נמצא כעת בסנאט האמריקני עבור שיתוף פעולה דו-מפלגתי כדי לספק סובסידיות ממלכתיות לחברות המשקיעות במותגים, רשתות 5G, בינה מלאכותית ומחשוב קוונטי.
לבסוף, הדיון עשוי להיות ייצור או מיקור חוץ.אבל, חשוב מכך, ממשלת הודו צריכה להתערב ולנקוט פעולות דו-מפלגתיות, גם אם היא אינטרסנטית, כדי להבטיח את קיומה של שרשרת האספקה ​​האסטרטגית של קלפי המיקוח, ללא קשר לצורתה.זה צריך להיות תחום תוצאות המפתח הבלתי ניתנות למשא ומתן שלו.
ראג'רישי סינגהל הוא יועץ מדיניות, עיתונאי וסופר.הידית שלו בטוויטר היא @rajrishisinghal.
לחץ כאן כדי לקרוא את Mint ePaperMint נמצא כעת בטלגרם.הצטרף לערוץ Mint בטלגרם וקבל את החדשות העסקיות האחרונות.
רַע!נראה שחרגת מהמגבלה של סימניות תמונות.מחק חלק כדי להוסיף סימניות.
נרשמת כעת לניוזלטר שלנו.אם אינך מוצא אימיילים סביבנו, אנא בדוק בתיקיית הספאם שלך.